אולי לא היה הכל כל כך קודר
יש ימים כאלה שהכל בהם נראה קודר
שכל בחירה נראית כמו טעות
הצער גדול והכל שחור
לא יודעת אולי אם הייתי בוחרת אחרת
אבל יש בי עצבות גדולה על בחירות העבר
כאילו אם הייתי בוחרת בזה ולא באחר המצב היה שונה
שעשיתי טעות לכל המשפחה
ואולי עכשיו כולם סובלים בגללי ?
אני עצובה נורא וזה ממש מדכא ומתסכל.
תמיד חלום אחד יש לי שאהיה אמנית גדולה
כמו שחלמתי מאז ילדות. אמנית גדולה וחזקה
כך אוכל לתקן הכל. וכל טעות תראה רחוקה.
כי בסוף אחרי כל המאמץ, הפחדים, החרדות, החרטות...
בסוף הכל השתלם כי הנה הצלחתי.
אני ארגיש שקיבלתי אישור להמשיך ליצור, כי הרי הנה אני מצליחה יש הצדקה.
ומותר לי לעשות מה שאני רוצה זו אינה טעות ואין שום חרטה ואם יש חרטה
אבל יש כסף (כי אמנית מצליחה גם משתכרת בהתאם ) אפשר הכל לתקן.
אז זה מה שאני רוצה להצליח ולצייר כל מה שאני רוצה.
על בדים ענקיים ושהכל ירכש מראש ויתלה במקומות גדולים חללים ענקיים
ואני אחיה. אחיה בלי חרטה, השחור יהיה רק בציורים, יש לי אהבה גדולה
לחיים ולאומנות שלי. ברור לי שבשביל זה אני כאן.
אז מה החרטה הזו? מתי לעזאזל היא תעבור ?
