הטבע נמצא בבלאגן מוחלט ובסדר מופתי

אני חושבת שהמשפט שפשוט צץ לי בזמן שציירתי הוא משפט גאוני.

הטבע פשוט כל כך מבולגן הכל גדל על הכל, כמבטים לתוך סבך יש אי סדר עלים על עלים, עשב ישן עולה על החדש, פרחים למעלה, עשב למטה פתאום עץ, פתאום קוץ, גדלים מתחת, גדלים מעל... זה פשוט כאוס.
ובתוך כל זה הגאונות הסדר הוא מופתי האור יכנס לכולם וכולם יקבלו מים, כולם יהיו ירוקים, כולם יגדלו בעונה שלהם ופרחו בזמן שאמורים לפרוח, הדבורים יגיעו וכך גם הפרפרים וכולם יודעים מה עליהם לעשות על מנת לתת מענה גם לאותו הרגע וגם לשנים שאחרי.
זהו בלאגן מוחלט וסדר מופתי, כמו בחיים עצמם, כמו בחיים של כל אחת ואחד מאיתנו.