יש בי משהו רדום בחופש הגדול, אני לא יודעת אם זה בגלל החום או התקופה או שהילדים בחופשה וזה ממש מבלבל אותי, אבל זו עונה שאני כמעט נעלמת מהסטודיו זה גורם לי לגעגוע ללא ספק, יכולה להסביר שזה ממש כמו שיש עייפות לפני השינה שאי אפשר להתגבר עליה - מן הסתם השינה היא עניין פיזיולוגי ומאוד חשוב.
אז אולי גם אני באומנות שלי צריכה את הזמן שינה כדי לאפשר לגוף ולמוח שלי להתחדש, להשתקם, להירגע ולקבל כוח לתקופה שתבוא.
עכשיו שאני מעלה כאן את הדברים וכותבת אותם לפתע הכל נראה לי הגיוני ובעצם אין לי במה להילחם אלא לברך על התקופה הזו ולהינות ממנה, להוריד הילוך ולתת לעצמי את זמן המנוחה הנחוץ לי גם אם זו לא ממש בחירה מודעת שלי.
העבודה הקטנה והיחידה שאני כן עושה היא ציורים על תחנות האוטובוס של המושב וגם זו עבודה שהייתי דוחה לזמן מתאים יותר אם היתה לי אפשרות.
אני כן נהנית ויוצאת מהשיגרה בכל יום לשעתיים שלוש אחה"צ עם הצבעים ברכב והרמקול שלי ומאוד שמחה כשהעוברים על פני התחנה מחמיאים לי ואוהבים את האומנות שלי, על כך אומר תודה רבה וכמה טוב שיש לי את האהבה הזו שלי.