להביט פנימה
לאחרונה יש בי את הצורך להתבונן פנימה, לשים לב שאני בדרך כלל בודקת את הבחוץ, מנסה לרצות אנשים אחרים, לקרוא מה הם חושבים ומה הם אוהבים.
כי בכללי בדרך כלל יש בי קול פנימי תמידי שחושב ככה - מה אחרים...
ואז עכשיו אולי כי הזדקנתי בשנה... הגיע קול פנימי חדש שגובר (ואני יודעת שהוא חכם יותר) ואומר לי :
להפסיק עם זה,
להפסיק לנסות להבין מה אחרים רוצים
להפסיק לצייר מה שנראה לי שירצה ויהיה אהוב
להפסיק לחשוב איך אחרים חיים
להפסיק לחכות שיגיע מחר יהיה לי יותר שקט
להפסיק לחכות שיהיה לי שקט
להפסיק עם התרוצים
להפסיק להאשים אחרים
להפסיק לשים לב לבלבולי מוח מיותרים
פשוט להתחיל לשים לב לעצמי ולהביא אותי , את הציירת הגדולה שאני ולא לחשוב מה יחשוב זה או אחר ומי יחשוב ומי יקנה ואיך קרני תעלה פשוט לצייר.
זה לא אומר שאני יושבת ומחכה שמשהו יקרה לבד.
אני עובדת על שיווק כל יום שלא תטעו.
חושבת על הציורים שלי ומה הם מביאים לעולם, איזו שיחה הם יביאו איתם, מה מההתבוננות בהם תעבור אל הצופה.
הרי לשם כך אני כאן.
