ציור לתערוכה חדשה שאני רוצה להשתתף בה.
חוץ מזה ימים חמים וקצת מדכדכים. היינו בים והיה ממש כיף טיילתי עם הבן שלי והאחיין בין הסלעים והחלקתי. נקעתי את הרגל. יומיים עם כאבים ושכיבה במיטה הביאו אותי לחירפון כי הבית מטונף ואני לא יכולה לנקות, לשטוף כלים, לכבס ושלא נדבר על הריצפה. בנוסף סמס מהבנק שהזכיר לי בצורה נחרצת שמהאומנות שלי לא יצא שום דבר בחודשים האחרונים ועם כל הרצון וההבנה שלי שזה הדבר היחיד עבורי בלאומי חושבים אחרת 🤣. יופי לי מחפשת עבודה שתאפשר לי להמשיך לצייר ולחלום. אני מבואסת מהתחת ובנוסף חופש גדול והילדים אוכלים את הראש ומצדם רק שאמשיך להכין אוכל כל השאר לא מעניין!
אני פשוט נחנקת ועצובה כל כך. מתכתבת עם נציג מקסים של חברת השמה שממש לא יודע מה להציע לי. מה יש להציע לאמא בת 42, סך הכל מוכשרת כמו שד, למדה בבצלאל, איירה לחברות הכי נחשבות במשק. עכשיו אפס שלא יודעת מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה ?! טוב אני יודעת - צ י י ר ת. את היקום זה מעניין הרבה פחות. בינתיים האיש הנחמד מחברת ההשמה שאל אותי אם ארצה להיות עובדת ייצור 🤦🏼♀️. לפעמים אני חושבת שאלוהים נתן לי כישרון אבל כמו שנותנים אגוזים למי שאין שיניים - איני יודעת איך להעיף את עצמי למקומות שאליהם אני יודעת שהייתי כבר אמורה להגיע. מקווה שהאיש השמה יהיה יצירתי וימצא לי משהו מכבד שיגשים אותי. משוגעת.