פרחי בר בארץ ישראל

טיולים בטבע, פרחים, פריחה, שתילה, ביקור במשתלות, עבודה בגינה... בעצם כל כל מקשור לצמחים אני אוהבת, מאוד אוהבת, אם הייתה אפשרות נוחה הייתי חיה בגינה  הבעיה שאת החושך אני אוהבת הרבה פחות, אפשר אפילו לומר חרדתית מהחושך. מדמיינת שיבואו רוחות ושדים, עב"מים, מודעת לעובדה שלא הצלחתי עם הגיל להתגבר על הפחדים הללו ושמחה עבור כל הילדים שבגרו והצליחו להשאיר את פחדים שכאלה מאחור. 
אז עכשיו נחזור רגע לצמחי הבר בהם אני מתמקדת, אולי התקופה הזו, המלחמה, חוסר הוודאות, אולי העובדה שאני הופכת למבוגרת - יש בי מחשבה שככל שאני מתבגרת העולם נראה יותר נורא, שכך תמיד היה ומבוגרים רואים את העולם בצורה הרבה יותר קשוחה ורצינית. בתוך כל הטירוף הזה הטבע תמיד עושה לי טוב ומה טוב יותר מלהדגיש עבורי ועבור אחרים כמה יופי יש פה בארץ שלנו, יש פה פרחי בר מרהיבים ביופיים, מביך כמה יש ואנחנו לא ממש שמים לב, חושבים שבארצות אחרות יותר יפה, בושה לכולנו על כך.
כך נולדה הסדרה הזו, מתוך הצורך התמידי שלי לדייק, מתוך הצורך שלי לפרוץ, מתוך הצורך שלי להדהים את הצופה ולהרטיט את ליבו, ציורים של פרחי בר הגדלים פה בארץ היפה שלנו, 
כמה יפה פה, הלוואי אמן שהכל ישאר וסכנת הכחדה היא מילה שתעלם מהעולם.