
יש ימים קלים יותר ויש קלים פחות.
מצחיק לחשוב שברוב המקרים אנחנו לא בוחרות את המקצוע שבו נעסוק מרבית חיינו. הרי ידעתי שאהיה אמנית כבר בגיל 4 ועדיין איני משלימה עם זה. כי זה מתסכל זו לא עבודה של שכיר עם משכורת מסודרת. שוברת את הראש איך הייתי יכולה לעשות אחרת ואין תשובה רק בדים גדולים ומכחולים מכל הסוגים. הכל לפי הסדר הנכון למדתי, התגייסתי, למדתי שוב.. התחתנתי, ילדתי והקמתי את הבית עליו חלמתי תמיד. המון עבודה מספקת. והנה הגיע הזמן שלי ואני לפעמים מתביישת במי שאני כזו חלולה שמציירת כל הזמן צמחים.
אני אום אחד אצליח אני יודע פשוט כי אין מצב שבורא כל שישנו נתן לי מכחול ביד ואמר לי לצייר כל חיי סתם ככה. אני מרגישה בברור שיש סיבה טובה.