הצהרת האמן
הדיאלוג של הטבע
הטבע תמיד ריתק אותי עמוקות; הדחף לתרגם את מהותו על הבד הוא כוח שאין להכחישו. כשאני מביט בסבך הפראי, על עלה כותרת בודד, או על האדמה הגולמית, אני לא רק מתבונן - אני מנהל דיאלוג שקט עם הבריאה. זוהי הדרכה רוחנית שמובילה את ידי לעבר צבעים, קווים ומרקמים ספציפיים. תהליך זה הוא התעוררות, ואני מרגיש צורך עמוק לחלוק את החזון הזה עם הצופה - לעורר סקרנות ולהזמין פרספקטיבה חדשה על העולם הסובב אותנו.
האלכימיה של השכבות
הבחירה שלי בשמן ובאקריליק היא מכוונת וחיונית למקצוע שלי. מדיומים אלה מאפשרים תהליך מדויק וקצבי שבו שכבות נבנות באיטיות, ומשקפות את האבולוציה הסבלנית של הטבע עצמו. כל עבודה מתחילה ביסוד האדמה - סלעים, אדמה וצמחייה - המונחים בשכבות עד להופעת קו סופי ועדין. כמו חוט משי, מגע אחרון זה קושר את הקומפוזיציה יחד, ומעניק ליצירה את עוצמתה ומרתקתה.
מהעדשה לקנבס
המסע היצירתי שלי מתחיל בחוץ. אני מתעדת את עונות השנה המתחלפות ואת כדור הארץ המשתנה באמצעות צילום, תוך כדי שאני לוכדת צורך פנימי עז להקפיא רגע בזמן. בעוד שחלק מהציורים נשארים נאמנים לתצלום, אחרים מתפתחים מצל בודד או גוון חולף, והופכים זיכרון לאווירה מוחשית. אני מציירת את העונה שאני נמצאת בה, ומאפשרת לעבודתי לנשום בסנכרון עם העולם הטבעי.
המרדף אחר האמת הפנימית
עם כל יצירה חדשה, אני מוצאת את עצמי קרובה יותר לאמת הפנימית שלי. בעוד שאני צועדת בביטחון בסגנוני הקבוע, רוחי נשארת של חוקרת - תמיד שואלת שאלות, חולמת ומחפשת את הסיפור הבא לספר. אני שואפת שכל יצירה תהיה עוצמתית, מעוררת רגש עמוק.
עונה של חוסן
כרגע, אני שקועה בכמה פרויקטים מקבילים, מונעת על ידי השראה מתמדת. כשהסתיו דועך לחורף שופע ותוסס, הדחיפות ליצור מגיעה לשיאה. למרות הקשיים האנושיים העמוקים של תקופה זו, הטבע נותר בעינו. הוא משמש כתזכורת מלכותית לכך שהכל מחזורי, זמני ונועד לחזור. ההבנה הזו היא כוח חזק ממני - זוהי נשימתה של האמנות שלי.