הטבע נמצא בכאוס מוחלט ובסדר מופתי

אני חושבת שהמשפט פשוט צץ לי בזמן שציירתי הוא משפט גוני.

הטבע פשוט כל כך מבולגן הכל גדל על הכל, כמבטים בתוך סבך יש אי סדר עלים על עלים, עשב ישן עולה על החדש, פרחים למעלה, עשב למטה פתאום עץ, פתאום קוץ, גדלים מתחת, גדלים מעל... זה פשוט כאוס.
ובתוך כל זה הגאונות הסדר הוא מופתי האור יכנס לכולם וכולם יקבלו מים, כולם יהיו ירוקים, כולם יגדלו בעונה שלהם ופרחו בזמן שאמורים לפרוח, הדבורים יגיעו גם הפרפרים וכולם יודעים מה עליהם לעשות על מנת לתת. מנה גם לאותו הרגע וגם לשנים שאחרי.
זה בלאגן מוחלט וסדר מופתי, כמו בחיים, כמו בחיים של כל אחד ואחד שלנו.