עמוס
אז החודשים היו ועודם כמערבולת.
אני מרגישה שההצלחה כבר בי, אני כבר יכולה לאחוז בה - 2 תערוכות אחת אחרי השניה, מספר הזמנות ואני בסטודיו מציירת. החופש הגדול כמו בכל שנה מאתגר וקשה, הרעש מבלבל אותי והחוסר זמן מתסכל מעט.
מצחיק שדווקא כשיש הזמנות אני מרגישה שאין לי זמן לכלום מנסה לפרסם ולא מספיק, מנסה עכשיו לעשות עוד עבודות מעניינות וקצת שונות ואני קצת מבולבלת, ויש לי מלא רעיונות יצרנים בראש... ואוף אם היה עוד זמן ביממה לכל מה שאני רוצה. להספיק זה היה קסם של ממש.
אז עובדת כבר הגשמה של חלום, אני עדיין לא מאמינה שכל זה קורה לי ואיכשהו מרגישה מפספסת משהו, אני באמת צריכה רגע לעצור שאני אולי באמת בתוך ההגשמה, שהגעתי למדרגה הראשונה ואני יכולה להתחיל לטפס בשקט.
הערות